אפק>נושאים>נחל רבה>פעולות ההצלה למען נחל רבה - תשס"ח
התוכנית להעצמת מערכת החינוך למאה ה - 21


המפה האינטראקטיבית שלנו

לצפייה במפה האינטראקטיבית
של חצר בית הספר שלנו,
לחצו כאן

אמנה לגלישה בטוחה באינטרנט



לחתימה על האמנה לגלישה בטוחה באינטרנט

לחצו כאן

אפק בית ספר ניסויי לקיימות

לפתח מנהיגות ואחריות
סביבתית קהילתית =
קיימות בחינוך

אפקולוגי מרכז הפצה לקיימות
 אפקולוגי - מרכז הפצה מציע תכניות לפיתוח
הקיימות.
התכניות משלבות תהליכי חשיבה, ארגון חברת
ילדים המיישמת
אחריות ומעורבות חברתית
והצעות לאקטיביזם אזרחי.
למידה בשעת חירום

החל תרגיל חרום "עורף איתן 1 "

 
אנא לחצו כאן
ביקור השר להגנת הסביבה
ביקור השר
להגנת הסביבה,
מר עמיר פרץ
גלריית תמונות
 סרטון
 
 
 
מוסיקה בראש העין - סרטון

לצפייה בסרטון -
מוסיקה בראש העין
לחצו כאן

פעולות ההצלה למען נחל רבה - תשס"ח

 

הפעילות למען נחל רבה תשס"ח

"אפק", בי"ס אקולוגי ניסויי, מטפח מאז היווסדו נושאים סביבתיים בקרב תלמידיו ובקהילה. עם הצטרפותו לגף ניסויים ויזמות, ניסח בית הספר שאלת מחקר לבחון את שאלת המחקר: איך בית-ספר בעל תרבות אקולוגית, מקדם אחריות קהילתית? אותה ביקש לחקור.
בית-הספר שואף להעצים את מעורבות התלמידים ואת מידת האחריות שהם לוקחים כלפי הסביבה האנושית והטבעית.

בעולם מתגברת ההכרה בחשיבותם של המרחבים הפתוחים כצורך חיוני לשם הבטחת קיומם של משאבי סביבה, טבע, נוף, נופש ותיירות. שטחים פתוחים נחוצים כדי להבטיח את המשך קיומו של מגוון המינים הביולוגי, כדי לשמור על הנוף החזותי המאפיין את הארץ, על סממני ההיסטוריה והתרבות הטבועים בו: נופים, אתרים וערכים המתוארים בתנ"ך, בספרות ובשירה. לשטחים הפתוחים תפקידים סביבתיים החשובים לאיכות חיינו: בשטחים הפתוחים חודרים מי גשמים אל מאגרי מי התהום המספקים מים לנו ולטבע, הם תורמים לאיכות האוויר, להפחתת רעשים ולצמצום מטרדים סביבתיים אחרים. שטחים פתוחים טבעיים ושטחי חקלאות משמשים כאזורי חיץ בין יישובים ומאפשרים לשמור על אופיו וייחודו של כל יישוב. שטחים פתוחים משמשים לצורכי לימוד ומחקר והם מהווים עתודות קרקע שידרשו בעתיד כדי למלא את המחסור בשטחים לצרכים סביבתיים וחברתיים. 

בשנת תשס"ה החליט ראש העיר על בניית טיילת בנחל רבה שתקרא "טיילת צלילי המוסיקה". לצורך התכנון נשכרו אדריכלים שהכינו את התכניות ונקבע שהחברה הכלכלית תהיה אחראית על הפרויקט.

בחודש דצמבר 2005 הוצגו התכניות של האדריכלים (משרד אדריכלות נוף של אדיר מילר ואיתן עדן)

בפני ראש העיר ומחויבי העניין ונתנה ברכתו של ראש העיר להמשך ביצוע התכנית.

בשנת תשס"ו הייתה פנייה אל ראש העיר לשתף את הציבור בהליך התכנון של הטיילת כחלק מתהליך עבודה פורה ובונה. מטרת הבקשה הייתה בעיקר כדי לראות כיצד ניתן לשלב בין הצרכים של כל בעלי העניין.

בחודש יוני 2007, תשס"ו התקיימה פגישה שבה הוצג תכנון טיילת "צלילי המוסיקה" לציבור בספריית ראש-העין בנוכחות ראש העיר, מנכ"לית העירייה, שרי סלע, סיגל שינמן, האדריכלים ותושבים.

במפגש זה הועלו שאלות רבות ביניהן: התייחסות לאלמנטים של מים שיגרמו ליתושים רבים לחיות במקום, האומנם נכון לשלב אלמנטים בנחל אכזב? עלות תחזוקה של אלמנטים של מים? הפרדת שבילי האופנים משבילי הולכי הרגל, התאמת שבילי האופניים, תוך התייחסות לגודל ולתוואי כדי למנוע תאונות, מתקני אשפה, ונדליזם, תחזוקה שוטפת של כל האלמנטים, היכן ימקמו את הכניסות לנחל בשכונת גבעת הסלעים? מאילו רחובות יפתחו את הגינות? מה יהיה על הגינות הללו? מה יקרה כאשר הרעש יהפוך למטרד? מי ומתי יבנו את הגשר העילי שהובטח כדי להגיע לקריית החינוך בבטחה? ועוד.

לאחר מפגש זה המשיכו האחראים בביצוע התכניות, אך מעתה ואילך הנושא טופל רק ברמת נציגי החברה הכלכלית והעירייה. את הציבור לא שיתפו.

ביום חמישי 28 פברואר, 2007 הגיע השר להגנת הסביבה, מר גדעון עזרא לטקס הנחת אבן הפינה של טיילת "צלילי המוסיקה" בנחל רבה. לקראת הטקס פוזרו שלטי מידע ופרסום המכריזים על בניית הטיילת לאורך הנחל.

מיד לאחר ביקור השר נראו בשטח הנחל טרקטורים ומשאיות שחפרו וניקו את כל הגדות שמשני צידי אולי גדות? הנחל.

קטע הנחל מרחוב הציונות לרחוב קיבוץ גלויות לא כלול היה בתכנית ובתכנון, ולכן ההפתעה הייתה גדולה מאוד.

קטע הנחל הזה היווה את השריד האחרון לאפיקו המקורי הייחודי והמיוחד של נחל רבה שנהרס בשנת 2002 כאשר בנו את חטיבת הביניים "היובל" על אפיק הנחל. עדויות ליופיו וייחודו של קטע זה ניתן לראות בתצלומים ובמחקרים שערכו תלמידי כיתה ו' בשנת תשס"ו בהנחייתה של הגב' יפעת. התלמידים חקרו את בית הגידול של החולד, את מגוון המינים בגבים, את הצמחייה באפיק הנחל לעומת גדות הנחל ועוד. במקום נמצאו ממצאים מדהימים שהיוו בסיס לבקשה מהמתכננים לא להרוס את הקטע הזה של הנחל.

קהילת בית-הספר נדהמה לראות את הנעשה ויצאה לאסוף ולהציל את פקעות החצבים, העיריות, ופרחים נוספים במטרה להעתיקם למקום אחר וכך להציל חלק ממגוון המינים המקומי.

בעבר כאשר הוקמה חטיבת הביניים "היובל" העתיקה קהילת בית-הספר את הפקעות מהשטח עליו נבנתה החטיבה לשטח שבו פעלו הטרקטורים כעת.

ניכר שאין אנו לומדים כיצד לטפח ולפתח ולשמור על הקיים!

יכולתנו לשמור על שטחים פתוחים תחרוץ לשבט או לחסד את דמותה של הארץ. אם נשכיל לשמור על השטחים הפתוחים תשמר דמותה הייחודית של הארץ, אם לאו- תלבש המדינה כולה מעטה של בטון ואספלט, תאבד את אופייה ויופייה ותהפוך למדינה שהיא עיר אחת גדולה ומבוטנת ללא סביבה טבעית ומרחב פתוח, שאיכות הסביבה בה ירודה.


טלרום מפעילה סליקת אשראי ותשלומים באינטרנט