אפק>נושאים>נחל רבה>פעולות ההצלה למען נחל רבה תשס"ב
התוכנית להעצמת מערכת החינוך למאה ה - 21


המפה האינטראקטיבית שלנו

לצפייה במפה האינטראקטיבית
של חצר בית הספר שלנו,
לחצו כאן

אמנה לגלישה בטוחה באינטרנט



לחתימה על האמנה לגלישה בטוחה באינטרנט

לחצו כאן

אפק בית ספר ניסויי לקיימות

לפתח מנהיגות ואחריות
סביבתית קהילתית =
קיימות בחינוך

אפקולוגי מרכז הפצה לקיימות
 אפקולוגי - מרכז הפצה מציע תכניות לפיתוח
הקיימות.
התכניות משלבות תהליכי חשיבה, ארגון חברת
ילדים המיישמת
אחריות ומעורבות חברתית
והצעות לאקטיביזם אזרחי.
למידה בשעת חירום

החל תרגיל חרום "עורף איתן 1 "

 
אנא לחצו כאן
ביקור השר להגנת הסביבה
ביקור השר
להגנת הסביבה,
מר עמיר פרץ
גלריית תמונות
 סרטון
 
 
 
מוסיקה בראש העין - סרטון

לצפייה בסרטון -
מוסיקה בראש העין
לחצו כאן

פעולות ההצלה למען נחל רבה תשס"ב
מבוא ההתגייסות המודעות
הפנייה אל הצלת הפקעות נפגשים
הסברה
מבוא

בית-ספר "אפק" מאמץ את נחל רבה כחלק מתפיסה חינוכית ערכית כוללת השמה את הקשר בין הילד לסביבתו הטבעית במרכז ההוויה החינוכית בבית-הספר.

בבית-הספר שואפים לפתח אצל התלמידים מעורבות חברתית פוליטית לנעשה סביבם ולעודד אקטיביזם ערכי, סביבתי וחברתי.

ההתגייסות

בתשס"ב החליטו בעירייה לבנות קריית חינוך בנחל. בניית קריית החינוך בנחל רבה והטיית הנחל יפגעו בסביבה הטבעית ובכלל באפיק הנחל בפרט. סביבה זו משמשת כריאה ירוקה לקהילה וכסביבה לימודית המאפשרת חקר של תלמידי בית-הספר. בעקבות תהליכי הבניה בסביבה הקדישו התלמידים חלק גדול מעיתון בית-הספר לנושא. העיתון חולק לכל התלמידים ולתושבי השכונה ומטרתו הייתה לעורר את מודעות הקהילה לתהליך ההולך ומתבצע באפיק הנחל. בהמשך כתבו תלמידי בית-הספר מכתבים לנמענים שונים ובהם בקשות להפסקת הבנייה ולתכנון מחודש של קריית החינוך המשלב בתוכו את אפיק הנחל.  לחלופין ביקשו התלמידים לדאוג שאם אכן הטיית הנחל תתבצע כמתוכנן, היא תהיה בהתאם לחשיבה סביבתית ועל דעת מחויבי העניין ובעלי העניין.

על מנת להשפיע על מנהיגי העיר לבצע שינוי בתכנון לבניית קריית החינוך, התגייסה הקהילה כולה, תלמידים, הורים, מורים ותושבים.

 

 

 

המודעות

התהליך החל עם חשיפת התלמידים למראה ערמות העפר והפסולת שנערמו בסביבת הנחל. במשך חמש שנים יצאו התלמידים במסגרת תוכנית הלימודים לסיורים ולפעילויות לימודיות וחברתיות באפיק הנחל ועל גדותיו.

החשיפה למראה החדש עוררה בתלמידים רגשות כעס ואכזבה ורבים מהם פנו בשאלות ובתהיות. בחיפוש אחר התשובות נוסחה הדילמה של "שימור מול פיתוח".

בעקבות העלאת הדילמה, המשכנו לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית וחקרנית.

הפנייה אל

בשיח שהתפתח בכיתות ערכו התלמידים רשימה של מחויבי עניין ובעלי עניין וקבלו החלטה לפנות לנמענים במטרה שיתערבו ויסיעו בידינו להשפיע על הרשות המקומית.

הסוגה שנבחרה כמתאימה למטרה הייתה המכתב. בכיתות למדו  התלמידים את מאפייני הסוגה ומרכיביה.

בסיום תהליך הלמידה שלחו כל תלמידי בית-הספר את מכתביהם לנמענים השונים שהופיעו ברשימה שהורכבה ורובם אף זכו למענה. רבים ממחויבי העניין ענו לתלמידים באופן אישי והתייחסו לדילמה,לצרכים  ולתהליך קבלת ההחלטות. בהמשך, בתהליכי ההוראה-למידה והתמקדנו בתחום הקריאה הביקורתית. הטקסט הנבחר היה מכתב התשובה של ראש העיר, מר יגאל יוסף, אשר פורסם בעיתונות המקומית.

כחלק מלימודי השפה זיהו התלמידים את מרכיבי המכתב במכתבו של ראש העיר ודנו בנושאים שאליהם הוא בחר להתייחס. בסיומו של תהליך הקריאה בחרו התלמידים לכתוב מכתב תגובה כיתתי לראש העיר. תהליכי ההוראה-למידה התעצמו ובכיתות נלמדו מאפייני מכתב התגובה. בימים אלו מסיימים התלמידים לכתוב ולשלוח את מכתביהם.  

נוסף לתהליך האקטיביזם הסביבתי למדו התלמידים על סוגת המכתב, מהו מכתב רשמי, על מבנה המכתב, הכוונה, לשון הכתיבה והתוכן. 

ההתכתבות והתפוצה הרבה עוררו את המודעות בקהילה ובעיתונות המקומית פורסמו כתבות בנושא. 

נמענים רבים הפנו לבית-הספר וביקשו לשוחח עם התלמידים ולהציג את עמדתם.

בין מחוייבי הענין שהגיעו לבית-הספר ופגשו את התלמידים היו: ראש העיר, מר יגאל יוסף, סגן ראש העיר- מר אבינועם משה, יו"ר אגף הנדסה- מר עופר רשף, מנהל רשות ניקוז ירקון-מר זאב לנדאו, מנהל אגף מים ונחלים - ד"ר ישעיהו בר-אור ועוד.

            

 

 

 

 

הצלת הפקעות

במהלך חודש שבט יצאו תלמידים, מורים, הורים ותושבים רבים למבצע הצלת הפקעות של צמחי החצב והעיריות הגדלים בנחל ונמצאים בסכנת הכחדה והעברתם לסביבה "מוגנת מבניה" בנחל. שיאו של התהליך היה ביום המשפחה שבו הצטרפו הורים ותושבים רבים למבצע. סייעו לבית-הספר במבצע הצלת הפקעות, הקרן הקיימת לישראל שהסבירו כיצד יש לחפור, להוציא ולשתול את הבצלים וכמו כן ציידו את התלמידים באתי חפירה.

נפגשים

יועץ אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה, מר איל יפה,  ונציג הרשות לעתיקות, מר כמיל,  הגיעו לבית-הספר לשמוע על התהליך ועל לימודי הסביבה, לראות את אפיק הנחל, ולקחת חלק בשמירה על הנחל.

נציגי התלמידים וצוות בית-הספר הוזמנו לסייר בנחל עם יו"ר אגף ההנדסה והמהנדסים המופקדים על התכנית. לאחר הסיור הוזמנו הנציגים להשתתף בדיון שהתקיים בלשכתו של יו"ר אגף הנדסה, שם הציגו בפניהם את התוכנית והמפות המתארות אותה. במפגש זה ניתנה לנציגי התלמידים, המורים והתושבים הבטחה שהטיית הנחל תעשה באופן מושכל, שתלמידי בית-הספר יהיו שותפים לתכננו, שתכנית הנחל תופרד מתוכנית קריית החינוך, שישתדלו להציל את הגורמים הביוטים והאביוטים ולהעבירם לאפיק הנחל החדש, שישולב אדריכל נוף המתמחה בנושא נחלים.

נציגי התלמידים פנו אל מועצת התלמידים, שיתפו אותם בממצאים וקבלו את אשורם לפנות לאדריכלי נוף מומחים ולהעביר את המידע אל אגף הנדסה.

הסברה

שלב נוסף בתהליך היה מפגש רב משתתפים שהתקיים ביוזמתו של ד"ר ישעיהו בר אור מנהל אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה. ד"ר ישעיהו בר אור ונציגים מהמשרד הגיעו לביקור בבית הספר שבו הציגו התלמידים את מכלול הלמידה הסביבתית: חקר הנמלה, חקר הצב ומשדורו, חקר ביוטים ואביוטים בנחל, איסוף נתוני מטראולוגיה והידרולוגיה, השתתפות בתכנית הגלוב ותוכנית "מעברים בדרך הטבע. בתום ההסבר יצאו נציגי המשרד לאיכות הסביבה, נציגי העיר, תלמידים, מורים ותושבים לסיור בנחל. בסיומו של הסיור נפגשו השותפים בלשכתו של ראש העיר, מר יגאל יוסף, לשיח בנושא. בפגישה  השמיעו מחויבי העניין את טענותיהם ולבסוף התקבלה החלטה. ההחלטה תומכת בהתחלת בניית בית-הספר ללא הטית הנחל כפעולה ראשונה עד לאחר שנציגי המשרד לאיכות הסביבה יבדקו חלופות אחרות וימליצו על אדריכל נוף שיבדוק את הנושא.

הטמעת הגישה הסביבתית באופן החשיבה ואורח החיים של התלמידים, המורים, ומהם לקהילה כולה, היא אמירה סביבתית על כך שאנו מאמינים שכל אדם חשוב ושכל אדם משפיע.

 

 


טלרום מפעילה סליקת אשראי ותשלומים באינטרנט