אפק>נושאים>אבן העזר>ישראל פינקלשטיין מספר
התוכנית להעצמת מערכת החינוך למאה ה - 21


המפה האינטראקטיבית שלנו

לצפייה במפה האינטראקטיבית
של חצר בית הספר שלנו,
לחצו כאן

אמנה לגלישה בטוחה באינטרנט



לחתימה על האמנה לגלישה בטוחה באינטרנט

לחצו כאן

אפק בית ספר ניסויי לקיימות

לפתח מנהיגות ואחריות
סביבתית קהילתית =
קיימות בחינוך

אפקולוגי מרכז הפצה לקיימות
 אפקולוגי - מרכז הפצה מציע תכניות לפיתוח
הקיימות.
התכניות משלבות תהליכי חשיבה, ארגון חברת
ילדים המיישמת
אחריות ומעורבות חברתית
והצעות לאקטיביזם אזרחי.
למידה בשעת חירום

החל תרגיל חרום "עורף איתן 1 "

 
אנא לחצו כאן
ביקור השר להגנת הסביבה
ביקור השר
להגנת הסביבה,
מר עמיר פרץ
גלריית תמונות
 סרטון
 
 
 
מוסיקה בראש העין - סרטון

לצפייה בסרטון -
מוסיקה בראש העין
לחצו כאן

ישראל פינקלשטיין מספר
 

ישראל פינקלשטיין, ארכאולוג, מספר על אתר "אבן העזר"

במסגרת יום המשפחה שהתקיים בבית-הספר הניסוי "אפק" נפגשו תלמידי כיתות ד' ותלמידי כיתות ה' עם הארכאולוג, מר ישראל פינקלשטין. מר פינקלשטין היה הארכאולוג שחפר וחשף את הממצאים באתר "אבן העזר" בשכונת גבעת-הסלעים אשר בראש-העין.

להלן תקציר המפגש:

לפני הרבה שנים עוד לפני שנולדתם ולפני שראש-העין הייתה עיר מפותחת, הגענו לפה חבורת ארכאולוגים מאוניברסיטת ת"א וחפרנו בגבעה שאתם מבקרים בה היום, גבעת "אבן העזר".

 

איך מצאנו את האתר? האתר לא היה ידוע. איש לא ידע שיש פה אתר ארכאולוגי מלפני 3000 שנים. החלטנו לערוך סקר ארכאולוגי כלומר ללא חפירה, הלכנו במקום וחפשנו שרידים עתיקים, תוך כדי השוטטות במקום מצאנו שיש כאן אתר עתיק. לאחר התייעצויות ובדיקה במקורות מידע החלטנו לבצע במקום חפירה.

באותו ימים, עבדנו ב"אפק", במבצר אנטיפטרוס, וחפרנו שם מטעם האוניברסיטה.

אתר "אפק" (אנטיפטרוס) זהו תל, מקום גדול, שבו היו ערים עתיקות אחת על גבי השנייה. באפק הייתה עיר גדולה וחשובה ואילו כאן ב"אבן העזר" – היה כפר קטן.

עניין אותנו לדעת מה קרה בסביבת "תל אפק", העיר הגדולה?

כשחופרים במקומות כאלה מוצאים כל מיני כלים יפים ועתיקים אשר שימשו את האוכלוסייה שחייה במקום.

 מצאנו כלי חרס שהתושבים הביאו מיוון ומקפריסין. בין כלי החרס נמצאו צלחות, כדים, כלי בושם, כלי אגירת מים, כלי אגירה גדולה לאגירת חיטה וכלים אחרים. היו כלים שהיו בהשפעת מצרים – שהייתה אז החזקה ביותר בעולם. מצאנו בחפירה בתל אפק ממצאים כתובים, מכתב. אז לא היה דואר, לקחו חתיכת בוץ סדרו אותו בגוש יפה וכתבו עליו בכתב יתדות. שלחו את התעודה הזאת מרחוק מאוד – מסוריה. השליח היה מביא אותה ברגל או באונייה – זה היה לוקח לפעמים חודשיים – שלושה. כל ממצאי כלי החרס נמצאים באוניברסיטת תל-אביב.

 באתר "אבן העזר" – הדבר נראה אחרת לגמרי. לפני 3000 שנה, היה כאן כפר שהתנהל במשך 200 שנה זמן קצר יחסית. החפירה אינה עמוקה כיוון שמדובר ביישוב שהיה מקום למשך זמן קצר. חפרנו ½ מ' עד 1 מ' וחשפנו את הקירות של הכפר הישן שרואים בכל השטח, קל לחפור כי המקום נמצא קרוב לפני השטח. החפירות  נעשו ב- 1978, ממראה השקופית רואים גבעה קרחת, ריקה מבתים, אזור שקט מאוד. היה מאוד נעים לחפור כיוון שהיינו מבודדים והשקט היה מהנה. עבדנו במקום כ- 3 שנים, לתקופה קצרה כל פעם.

 מצאנו כאן את הבית המרכזי שקצת שחזרנו אותו ואת בורות הממגורות ששימשו לאחסון חיטה. התושבים התקיימו באותה תקופה מחקלאות: עזים כבשים וחיטה. בורות הממגורה שימשו לאחסון החיטה. בכל שנה דאגו לאיטום של הבורות כדי שמים לא יחלחלו פנימה ויהרסו את החיטה. הממגורות היו כמו מחסן קטן. במרכז ניצב בית גדול ומסביבו היו בתים קטנים והרבה ממגורות.

הממגורות היו ממוקמות באמצע המבנים כדי שניתן יהיה להגן עליהם באמצעות הבתים והתושבים. הבית המרכזי היה הכי גדול, כנראה שכאן גרה המשפחה השלטת בכפר. בשחזור הרמנו קצת את הקירות וקצת עבדנו בפנים עם הרצפה. מצאנו שם אבנים חלקות, ושלבנו אותם ברצפה. הבית הזה די גדול,

איך עשו תקרה לבית כזה? היום יש קורות עץ גדולות, אז היו צריכים להשתמש בעמודים תומכים ולאט לאט היו בונים את הגג. בימים ההם היה קשה יותר ליצור את הגג.

  הממצא החשוב ביותר שמצאנו במקום ושזכה לפרסום בכל העולם, והציב את האתר במקום מרכזי בתולדות הארכאולוגיה בעולם היה החרס, האוסטריקון, שהוא אבן בגודל של 20 ס"מ בערך. בהתחלה חשבנו שזה פריט השייך לכלי החרס אך כשניקנו אותו טוב טוב מצאנו עליו כתובת עתיקה. משהו חרט על החרס, האוסטריקון, כל מיני אותיות. הממצא החשוב ביותר הוא השורה הכתובה למטה שבה מופיעות אותיות הא"ב הקדום. מעיון במקורות מידע וחקר התקופה ההשערה היא שהחרס היה  אימון של כותב מתלמד שכתב את כל האותיות הא"ב.

ממצא זה של חרס ועליו אותיות הא"ב הוא הממצא הקדום ביותר ומהווה תגלית עולמית. הוא נחשב לאחת ההתחלות המוקדמות של הכתב העברי. בשלבים המוקדמים עוד לא כתבו בסדר מימין לשמאל – זהו שלב מוקדם בהתהוות החברה.

בתקופה ההיא לא כל האנשים למדו לקרוא ולכתוב ומה שמעניין הוא שאדם אחד בכפר הזה ידע לקרוא ולכתוב.

כאשר תרגמנו את הכתב ראינו שאלו הם כל אותיות הא"ב.

 קיים מחקר בנושא ראשית עם ישראל, השלבים הראשונים שלו, כיצד נוצר העם? ולכן עורכים סקרים ליד אזורים גדולים שהייתה בהם התיישבות. שנה לאחר החפירה ב"אבן העזר" עברנו לעבוד בשילה בשומרון.

 * איך יודעים איפה לחפור? רואים שרידים וחרסים על פני השטח וזהו סימן ראשון שיכול להיות אתר במקום.

מדוע חפרתם דווקא ב"אבן העזר"? בעיקר בגלל החפירה המוקדמת בתל "אפק" – שהייתה העיר הגדולה.

 *כאשר מוצאים חרסית הם נמצאים סדוקים. מביאים אותם לאוניברסיטת עם מספר. הרפאית באוניברסיטה בונה את הכלים כמו עבודת פאזל עד שהיא משלימה את הכלים. במקרים שחסרים חלקים מהממצא הרפאית משלימה בגבס בצבע אחר את החתיכות החסרות. העבודה היא עבודה איטית ומדויקת. הרפאית עושה על הכלים סימן בגיר מאחור, ומשלימה אותם בגבס – מודרני.

* באתר נמצאו הרבה כלים? איך יודעים איזה חלק שייך לאיזה כלי? מרפאת הכדים עושה זאת ע"י ניסוי וטעיה ולאט לאט יוצרת כלים שלמים, היא נעזרת בגווני החרס ובציורים של ממצאים דומים שנמצאו.

 * מה עוד נמצא בחפירות במקום?

חותם – היום חותמים את השם עם עט/עפרון. פעם היו משתמשים בחותם אבן/חרס.

צימוקים – מלפני 3000 שנה שהשתמרו במקום. הצימוקים השתמרו בזכות שרפה מאוד גדולה שהייתה במקום והפכה את הצימוקים לגושי פחם שנשתמרו.

תכשיטים מזהב

 * מי הם אנשי הצוות? צוות הארכאולוגים מורכב ממספר אנשי צוות מתחומים שונים: מודדת, ארכטיקט, מומחית לעצמות בע"ח, מומחה בוטניקה, מומחה למתכות. צוות מגוון, שלפעמים כולל מומחים מכל העולם.

 * מה קורה אחרי שמסיימים את החפירה? אחרי שגומרים את העבודה באתר מעבירים את הנתונים למעבדות, רושמים כל דבר בחפירה ומתעדים כל פרט שנמצא. היום משתמשים במחשבים באתר החפירות.

אנחנו גם מלמדים סטודנטים איך להיות ארכאולוגים בעתיד. זה נעשה גם במחנה החפירה שם לומדים איך להשתמש בממצאים.    

 * במגידו יש חפירה מאוד גדולה שבה נמצאו 30 ערים אחת על גבי השנייה. העיר הראשונה נבנתה לפני 8000 שנה.


טלרום מפעילה סליקת אשראי ותשלומים באינטרנט