בית ספר אפק ראש העין

פתיחת תפריט ניידים

חקר בנחל - יפעת 2006

בית-ספר "אפק", אקולוגי-ניסויי, תשס"ו

חקר בנחל רבה -2006

בית-ספר "אפק", פועל רבות למען שמירה על השטחים הפתוחים מתוך הכרות מעמיקה עם חשיבותם של שטחים אלה בסביבה העירונית ובכלל ותרומתם לאיכות החיים והסביבה.
בקרבת בית-הספר נמצא נחל רבה, נחל אכזב נחל רבה הקטן מבין יובלי הירקון. שטח אגן ניקוזו מגיע לכדי 40 קמ"ר. תחילתו של הנחל ליד הכפרים בידיה וקרוון שבשומרון ויוצא למישור בצפון ראש-העין ונשפך לירקון מול כפר הבפטיסטים.
נחל רבה הוא נחל רחב ועמוק בחלקו ההררי, אך במישור הופך הוא למעין תעלה קטנה. הנחל נושא עמו מזהמים של חומרי ריסוס הנשטפים אליו מהשדות החקלאיים סביב ובעיקר משדות הכותנה.
בבניית התוכנית נלקחה בחשבון מטרת העל בשמירה על שטחים פתוחים שבבסיסה: שמירה מיטבית על ההיקף, הפרישה, הרצף ומכלול תפקידי הסביבה של שטחים פתוחים בישראל ובכללם מענה לצורכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית ותפקיד המערכת האקולוגית.
מבנה ארגוני של התוכנית:
התוכנית התקיימה במהלך ארבעה חודשים, במהלכם יצאו תלמידי כיתות ו' לסיורים בנחל רבה. אחת לשבוע יצאו התלמידים לסביבת הנחל למשך שעה וחצי. במקביל לשיעורים החוץ כיתתיים בסביבת הנחל התקיימו שעורים עיוניים בנושאים: מגוון מינים (בע"ח, צומח), איסוף נתונים באמצעות מכשירים.
הדרכה: הגב' יפעת גואטה בעלת תואר שני באקולוגיה וזואולוגיה ומדריכה מעל 8 שנים ברשות הטבע והגנים – בנחל הירקון הדריכה את התלמידים במהלך הסיורים בנחל וכן בגיבוש שאלות החקר, איסוף הנתונים, ארגונם וכתיבת העבודה.
מטרות
1. להנחיל לתלמידים את חשיבותם של ערכי הטבע בנחל
2. להראות לתלמידים את העושר הקיים בשטח הטבעי הקרוב לבית הספר
3. ללמד שיטות עבודת חקר ושימוש במכשירים
4. ללמד ניתוח נתונים בעזרת גרפים
5. ללמד כתיבה וניסוח עבודה
מהלך העבודה
משך עבודת החקר – ינואר – יוני 2006
שני השיעורים הראשונים הוקדשו ללמידת הנושא (מים ונחלים) בבית הספר וחלוקת התלמידים לקבוצות עבודה בשטח.
במהלך שנים עשר מפגשים עבדו התלמידים בשטח המקר וביצעו עבודת חקר בנחל רבה לפי קבוצות – כל קבוצה חקרה שלוש שאלות מחקר שנקבעו בתחילת העבודה.
במהלך החודשיים האחרונים – עבדו הילדים באופן אינטנסיבי על ניתוח הנתונים, כתיבת העבודה וכל קבוצה הציגה את עבודת החקר שלה בפני שאר הכיתה.
העבודה בשטח
כל כיתה חולקה לחמש קבוצות מחקר בנושאים שונים.
נושאי המחקר:
1. נחל רבה – רטוב ויבש – חקר איכות המים, מהירות הזרימה, בעלי חיים וצמחים
2. גדות הנחל – ההבדל בגדות מבחינת המסלע, החי והצומח
3. החי מתחת לאבן – בעלי החיים המצויים תחת האבנים באזורים השונים של הנחל
4. הצמחייה בנחל – עושר הצמחייה והשינויים בעונות השנה בצמחים השונים
5. החולד העיוור – הסקה על פעילות החולד לפי מחילותיו (מספרן, היקפן וטריות האדמה)
כל כיתה חקרה אזור שונה בנחל רבה כך ששכבה כולה כיסתה חלק ניכר של הנחל. לכל קבוצה נקבעו שלוש שאלות חקר לפיהן נדרשו התלמידים לאסוף את נתונים מהשטח. כל קבוצה השתמשה במכשירי מדידה לפי צרכיה (מד טמפ', מד לחות אדמה, מד לחות אויר, מטר, מד עומק וכ'...) ראש הקבוצה כתב את הנתונים וערך סיכום קצר – בו פרט את ההבדלים בין השבועות (בסיום המפגש כל קבוצה הגישה עותק של אוסף הנתונים והסיכום למדריכה). את הנתונים עיבדו הילדים שמרו לילדים בקובץ אקסל, ובסיום איסוף הנתונים עיבדו אותם בהדרכת המדריכה והמורה למחשבים, כמו כן במהלך עבודת השטח נדרשו התלמידים לסכם על האורגניזמים המופיעים בעבודת המחקר, לכתוב את המבוא, שיטות העבודה ומטרותיה. בסיום כתיבת העבודה נערכה בדיקה והגעה על ידי ועל ידי מורות השכבה. העבודות הוגשו באופן אישי. כל קבוצה נדרשה להציג בדרך מעניינת ומקורית א עבודתה בפני הכיתה כולה. בסיום החקר נערך חידון שכבתי בין הקבוצות.
סיכום הממצאים מהמחקר בנחל רבה
קבוצת המים – הנחל זרם בחודשים ינואר – מרץ באפריל הנחל היה יבש ובמאי הנחל זרם לשבוע נוסף, ממוצע ה Ph במים הינו 7.2, טמפ' ממוצעת –°12C והאורגניזמים שנמצאו במים הם – ראשנים (של צפרדעים וקרפדות) ימשושים, פשפשי מים ודפניות. קבוצת הגדות מצאה הבדלים בטמפ' בין שתי הגדות (°2C), הבדלי צל ושמש, המסלע שונה וכן נמצא אורגניזמים שונים. קבוצת החי מתחת לאבן מצאה מספר גדול יותר של אורגניזמים באבנים הגדולות ועושר מינים גדול יותר באפיק הנחל מאשר בגדות. קבוצת הצמחייה מצאה שהגדילה משתנה בין הצמחים השונים וכן שוני בצבעים ובפריחה בעונות השנה השונות. קבוצת החולדים עקבה אחר שלוש מחילות בהיקפים שונים בתקופת החיזור ספרה מספר מחילות נוספות וראתה מה קורה לכל תלולית בחלוף הזמן.
בסיום העבודה האישית שהוגשה כתב כל תלמיד סיכום אישי – מסיכומים אלה ניתן היה ללמוד כי חלק מהמטרות שהצבנו לעצמנו בתחילת העבודה הושגו התלמידים הבינו את החשיבות של השטח הפתוח בקרבת בית ספרם, ראו את העושר המצוי בשטח זה (חלקם הוסיפו מכתבים לראש העיר) וכן התלמידים נהנו מעבודת המחקר.