בית ספר אפק ראש העין

פתיחת תפריט ניידים

נחל רבה - מידע

נחלים בישראל

נחלי ישראל היו בעבר חלק נכבד וחשוב בנוף הארץ. במהלך העשורים האחרונים איבדו הנחלים את צלילותם, מימיהם נלקחו ובמקומם הוזרמו אליהם שפכים וזוהמה. הצמחים ובעלי-החיים נפגעו קשות מחוסר מים שפירים ומזיהום וחלקם נכחדו.
שיקום הנחלים הוא פרוייקט מורכב מבחינה תכנונית ומבחינה הנדסית, והצלחתו מותנית בשיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים.

נחל רבה

נחל רבה הקטן מבין יובלי הירקון. שטח אגן ניקוזו מגיע לכדי 40 קמ"ר. תחילתו של הנחל ליד הכפרים בידיה וקרוון שבשומרון ויוצא למישור בצפון ראש-העין ונשפך לירקון מול כפר הבפטיסטים.
נחל רבה הוא נחל רחב ועמוק בחלקו ההררי, אך במישור הופך הוא למעין תעלה קטנה. הנחל נושא עמו מזהמים של חומרי ריסוס הנשטפים אליו מהשדות החקלאיים סביב ובעיקר משדות הכותנה.

אגן נחל רבה

אגן נחל רבה הוא אזור המשלב תנאים פיסיים (מסד פיסי) מייצגים של האקויפר ופעילות אנטרופוגנית (מסד אנושי) המייצגת – אוכלוסייה יהודית וערבית, עירונית וכפרית, המקיימים יחסי גומלין בינם לבין המערכת הפיזית ולצורך העניין האקויפר.
לאורך רוב התקופות ההיסטוריות, לא נוצר באזור זה לחץ אנושי רב עקב אוכלוסייה דלילה וכפרית, אשר חיה ביחסי גומלין טובים עם הסביבה, תוך כדי צריכת מים קטנה ויצירת שפכים ברמה מזערית וברובה. (יהודה ושומרון 1977).
בעשורים האחרונים גדלו מספר מרכזיים עירוניים ערביים, חסרי תשתיות ביוב וסילוק פסולת מוסדרים, אשר הגדילו את סך הלחץ הסביבתי על האזור על ידי צריכת מים גוברת (עקב שיפור ביכולות טכנולוגיות של שאיבה), ביותר שפכים וביצירת יותר בורות ספיגה (קרמון1986).
בד בבד, גידול דמוגרפי באוכלוסייה הכפרית הביא להגדלת שטחי הכפרים והוספת פוטנציאל זיהום אנטרופוגני גדול יותר.
בשינוי הגדול והמשמעותי ביותר, חל באזור זה בשנות ה- 70 וה- 80 של המאה הנוכחית, כאשר אוכלוסייה יהודית רבה, כמדיניות פוליטית ואידיאולוגיה, החלה מיישבת את אזור ההר. תחת שיקולים פוליטיים, הוקמו ישובים וערים אלו בצורה מואצת וחסרת תכנון סביבתי מקיף, אשר יגן על האזור.

אקוויפר ההר

אקויפר ההר:
אקויפר ההר הנו מאגר מי התהום המצוי בסלעים קרבונטיים, הגדול והחשוב בארץ.
נהוג לתחום אקויפר זה כגבולות שדרת ההר המרכזית של יהודה ושומרון, כלומר: צפון- עמקיים צפוניים מדרום בקעת ערד באר-שבע.
את אקויפר ההר ניתן לחלק לשלושה אגני תהום:
1. אגן שכם כגלבוע – הנו האגן הצפוני המספק 140 מליון מטר קוב בשנה.
2. אגנים מזרחיים – המספק 100 מלמ"ש.
3. אגן ירקון תנינים – הנו האגן המערבי והגדול, המספק 360 מלמ"ש.
אפיוני הנחל
אזור נחל רבה הנו אזור בעל אפיון פיסי
המתבטא ברגישות הידרולוגית גבוהה מכיוון:
1. נחל רבה שוכן מעל אזור הזנה ואגירה של מי תהום. אופיו הליתולוגי מסווג אותו ברמת רגישות גבוהה.
2. האזור הנו קרסטי ברובו בנוסף להעתקים וסדקים, אשר מגבירים את יכולת חדירת המזהמים לתת הקרקע.
3. החתרות הנחל-נחל רבה- בשכבות הסלע העמוקות, גורם להיחשפות תצורות גיאולוגיות קדומות בעלות רגישות ובעלות מוליכות הידראולית גבוהה.
זיהום הנחל
אזור נחל רבה הנו אזור בעל פוטנציאל זיהום ממקורות אנטרופוגנים מכיוון:
1. המצאות שמונה כפרים ערביים נטולי מערכת ביוב מסודרת
באגן הנחל.
2. ישובים יהודיים:
ראש-העין – הישוב מחובר למפעל השפד"ן (שפכי גוש דן).
אריאל – שפכי העיר מטופלים במתקן טיהור מודרני, זרם
הקולחין היוצא ממתקן זה משמש להשקיית סרק.
אלקנה- קיימת מערכת ביוב מסודרת המגיעה בקצה למתקן טיפול בשפכים.
המתקן ממוקם באגן נחל רבה ואיכות הקולחין גרועה.
עלי זהב- אין מערכת ביוב מסודרת. הטיפול נעשה בבורות
ספיגה ומשם הזרמה חופשית וגולמית לאגן הנחל.
ברקן- השפכים מוזרמים למכון שאיבה בישוב ומשם זורמים לנחל רבה.
קריית נטפים – שפכי הישוב מופנים לבור ספיגה ומשם לאגן נחל רבה.
3. עם גידול האוכלוסייה המתרחש בישובים אלו, גדלה צריכת המים ובד בבד עולה כמות השפכים חסרי הטיפול המהווים פוטנציאל זיהום לאקויפר.
4. אזור תעשייה ברקן:
באזור פועלים מפעלים המייצרים מגוון רחב של מוצרים:
מזון, טקסטיל, פלסטיק, מתכות, אלקטרוניקה ועוד.
רבים מהמפעלים פועלים ללא רשיון עסק. חלק מהמפעלים מייצרים שפכים תעשיתיים הדורשים טיפול. שפכי המפעלים המייצרים מזון, טקסטיל, נייר ועץ- הם בעלי עומס אורגני ותכולת מוצקים גבוהה הגורמים לסתימת מערכות ביוב וזיהום סביבתי קשה. וכן שפכי מפעלי המתכת והאלקטרוניקה, המייצרים ריכוזים גבוהים של מתכות, ממיסים אורגניים, שמנים, מלחים ורעלים
נוספים, ומייצרים כמות רבה ומגוונת של שפכים תעשייתים.