בית ספר אפק ראש העין

פתיחת תפריט ניידים

עם התנ"ך לאבן העזר

מטרת הסיור

הצעה לסיור בעקבות ארון הברית מרגע הילקחו בשבי הפלישתים בקרב אבן העזר, במשך נדודיו בארץ פלשת בין אשדוד, גת ועקרון, ועד החזרתו לבית שמש והעברתו לקריית יערים ולבסוף לירושלים.
במהלך הסיור נכיר את הפלישתים: מאין הגיעו? מדוע התיישבו במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל? מה מאפיין את תרבותם החומרית ואת דתם?
כמו כן נברר מה היה ארון ה'? מה משמעותו הדתית ומה עלה בגורלו?

מיקום האתר

הסיור מתחיל בקרב שבו נשבה הארון.
ניסע לצומת קסם ומשם נמשיך לראש-העין (רחוב קיבוץ גלויות) ובצומת הראשונה נפנה ימינה לרחוב נחל רבה. נפנה בפנייה הראשונה ימינה לכיוון שכונת גבעת הסלעים, לרחוב הציונות.
בפנייה השניה נפנה ימינה ונחנה את הרכב ברחבת החניה (על-יד בית העלמין של ראש-העין). נלך בדרך עפר מזרחה. נעבור ליד מגרשי משחקים ונמשיך לאורך גדר רשת כשלשמאלנ נראה את כביש חוצה שומרון ולימיננו מחצבה. נעלה עד ראש הגבעה הסלעית ונמשיך ישר מזרחה כ- 50 מטר עד שנגיע לשרידי מבנה עתיק.
זוהי עזבת צרטא.

עזבת צרטא - אבן העזר

אבן העזר אתר קטנטן שנחפר בשנות השבעים במסגרת מחקר מקיף של החוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב בכל אזור אגן הירקון.
האתר ממוקם במורדות השומרון ומשקיף אל מעבר אפק ואל העיר אפק (מבצר אנטיפטרוס).
בחפירה נחשפו שרידים של "אתר התנחלות" האופייני ליישובי ההתנחלות של בני ישראל באזור ההר. זהו אתר לא מבוצר, קטן, שבתיו בנויים במתכונת "בית ארבעת המרחבים" ובשטחו ממגורות (אסמי תבואה)חפורות ומדופנות אבן. האתר התקיים כמאתיים שנה שלא ברציפות, (מהמאה ה- 12 עד המאה ה- 10 לפני הספירה), ונהרס ונבנה מחדש כשלוש פעמים עד שנינטש סופית.
הממצא המעניין ביותר שנתגלה באתר הוא לוח חרס ועליו ניסיון של תלמיד, כנראה, לכתוב את האלף-בית העברי שלוש פעמים. זוהי הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה עד כה.

ההיערכות לקרב

חוקרים רבים מזהים גבעה זו עם אבן העזר, מקום הקרב בין הפלשתים לישראלים, בגלל הקרבה לאפק.
פרק ד' בספר שמואל א' נפתח בתיאור ההיערכות לקרב:
"ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על אבן העזר ופלשתים חנו באפק. ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטוש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש".
על-פי הכתוב נראה שהיוזמה לקרב באה מצד בני ישראל. אך הסיבוב הראשון הסתיים בתבוסה קשה, ובעקבותיה החליטו זקני ישראל להביא את ארון הברית משילה כדי שיושיעם מיד אויבם. שילה נמצאת כ-20 ק"מ מזרחה לאבן העזר, ובתקופת ההתנחלות היא היתה המרכז הפולחני ובוודאי גם השלטוני של שבטי ישראל. המשכן הוצב בה ומסיפור הולדת שמואל עולה שבני ישראל נהגו לעלות לרגל אליו מדי שנה.

ארון הברית

הארון נזכר במקרא במספר כינויים: ארון ה', ארון העדות, ארון הברית.
הארון היה כלי הפולחן המקודש ביותר לעם ישראל. הוא נבנה כתיבת עצי שיטים מצופה זהב על-ידי בצלאל על-פי הוראות מדויקות מאוד שניתנו למשה בסיני. הוא נועד לנשיאה על-ידי הכהנים, ומעליו הייתה "כפורת" (כיסוי) עשויה זהב טהור ומשני צדיה כרובים (דמויות בעלות כנפיים).
בתוך הארון הונחו לוחות הברית. הארון היה סמל מוחשי לנוכחות ה' בקרב ישראל, וכך ליווה אותם בנדודיהם במדבר, הביא להתמוטטות חומות יריחו והובא למלחמת אבן העזר, שם נלקח בשבי.
בספר דברי הימים מכונה הארון "הדם רגלי אלוהינו".
גורלו של הארון אינו ידוע. הוא אינו נזכר ברשימות השלל של בבל לאחר חורבן הבית ובמניין חפצי הקודש שהחזיר כורש מלך פרס. אי הידיעה הביאה להתפתחות של מסורות ואגדות רבות באשר למקומו- החל במערות מדבר יהודה וכלה באתיופיה ובסרטי אינדיאנה ג'ונס.

הגעת ארון הברית

הארון המגיע לשדה הקרב מעורר שמחה עזה בקרב בני ישראל ובהלה רבה בקרב הפלשתים:
"ויהי כבוא ארון ברית ה' אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ. וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון ה' בא אל המחנה. ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשום. אוי לנו מי יצילנו מיד האלוהים האדירים האלה אלה הם האלוהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר. התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם".
אך דווקא החרדה גורמת לפלשתים להתעשת, ועל אף נוכחות הארון בני ישראל סופגים מכה ניצחת. על התוצאות הרות-האסון לעם ישראל מדווח הפרק לא פחות מארבע פעמים, כל פעם מזווית ראיה שונה.

נפילת ארון הברית בידי הפלישתים

החרדה של הפלישתים גורמת להם להתעשת, ועל אף נוכחות הארון בני ישראל סופגים מכה ניצחת. על התוצאות הרות האסון לעם יראל מדווח הפרק לא פחות מארבע פעמים, כל פעם מזווית ראייה שונה.
זו אחת הדוגמאות המעניינות שבה הסופר המקראי מעביר מסרים מבלי להרבות במילים, רק בדרך אמירתן.

נפילת ארון הברית- דיווח ראשון

הדיווח הראשון על נפילת ארון הברית מתואר על ידי המספר:
ו"ינגף ישראל וינוסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי. וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופנחס". פרק ד' פסוקים 10, 11.
המספר מדווח "מן הכבד אל הקל". המסר העיקרי התבוסהנ הלאומית - מופיע בהתחלה, והמידע החשוב פחות-מותם של בני עלי מופיע בסוף.

נפילת ארון הברית - דיווח שני

הדיווח השני אודות נפילת ארון הברית בשבי הוא מפי הרץ לשילה לבשר על המפלה.
הדיווח השני אודות נפילת ארון הברית:
"וירץ איש בנימין מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרועים ואדמה על ראשו. ויבוא והנה עלי יושב על הכסא יד דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר. וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבוא ויגד לעלי. ועלי בן תשעים ושמונה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות. ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני. ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלוהים נלקחה". פסוקים 12 - 17.
התיאור ארוך ומפורט, כאילו מנסה המבשר להשהות את הבשורה המרה לעלי הזקן והעיוור, שאינו רואה אותו מגיע ועפר על ראשו, אף שהוא מחכה בשער העיר, ורק זעקת העם מגיעה לאזניו. הבשורה לעלי נאמרת בסדר הפוך "מן הקל אל הכבד" - קודם התבוסה, אחר כך הנופלים ושני בניו המתים ורק אז הנורא מכל עבורו - לקיחת הארון. לשמע הבשורה נופל עלי ומת.

הדיווח השלישי אודות נפילת ארון הברית:

לאחר הבשורה שנמסרה לעלי מגיעה הבשורה גם אל כלתו, אשת פנחס ההרה ללדת:
"ותשמע את השמועה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה". פסוק 19.
הבשורה לכלתו של עלי נמסרת מן הקל אל הכבד. מות בעלה הוא הנורא מכול והתבוסה הלאומית חשובה לה פחות.

הדיווח הרביעי אודות נפילת ארון הברית:

הדיווח הרביעי נמסר על-ידי המספר המסביר מדוע נקרא הרך הנולד ברגע קשה זה בשם אי כבוד, ושוב מן הכבד אל הקל:
"גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלוהים ואל חמיה ואישה". פסוקים 22-21

תוצאות הקרב ממקורות נוספים

לקיחת הארון הייתה טרגדיה קשה ונוראה מכול
תוצאות קשות נוספות של קרב זה ידועות לנו ממקורות מאוחרים יותר. בספר שמואל מסתפק הכתוב בתיאור התבוסה בשדה הקרב. תבוסה זו הביאה להשתלטות הפלשתים על אזורים נרחבים בתחום ההתנחלות של בני ישראל באזור ההר ולחורבן הפולחני בשילה. אנו למדים זאת מכך שבראשית ימי שאול הפלישתים שלטו בתחום שבט בנימין, והיו נציב פלשתי וצבא פלשתי בערי ההר.
בנבואתו של ירמיהו בסוף תקופת בית ראשון, חמש מאות שנה מאוחר יותר, מודגשת הטראומה הנוראה שהייתה כרוכה בחורבן שילה. ירמיהו מזהיר את אנשי ירושלים שבשל חטאיהם ייחרב בית-המקדש כמו שחרבה שילה:
"כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שיכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו... ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בוטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו" ירמיהו פרק ז' פסוקים 12-14.
איזכור זה של חורבן שילה כמעט עולה לירמיהו בחייו - כה עז היה זכרון החורבן בקרב העם.

ביבליוגרפיה:

המידע שהובא לעיל נלקח מתוך
הספר: לטייל עם התנ"ך
כתבה: גליה דורון
הוצאה: כנרת בית הוצאה לאור
שנה : 2001