בית ספר אפק ראש העין

פתיחת תפריט ניידים

אודות האתר

מיקום האתר

אתר אבן העזר נמצא בגבעה המזרחית בסמוך לבית העלמין בראש-העין (נ"צ 1680, 1466). אין לבלבל את האתר עם אפק – אנטיפטרוס, העיר הקדומה והגדולה השוכנת בסמוך למעיינות הירקון, מערבית לראש-העין.
 

החפירות באתר

החפירות במקום נוהלו בין השנים 1976 – 1978 כחלק מסקר ארכיאולוגי באזור כולו וכהכנה לקראת היישוב העירוני שעתיד היה לקום (מקובל לבצע חפירות באתרים שבהם מתוכננת בנייה). הממצאים מעידים על יישוב התנחלות ישראלי, כנראה אחת ממשפחות שבט אפרים או מנשה. בתקופה מאוחרת יותר היווה המקום גבול ההתיישבות הישראלית בהר. באתר נתגלו שלוש שכבות ארכיאולוגיות החל מהמאה ה-13 וה- 12 לפני הספירה. בשכבה זו שרידים מועטים. השכבה השנייה, שהיא העיקרית והחשובה, מעידה על יישוב ישראלי מתקופת השופטים (סביב 1150 לפני הספירה), עם מבנה מרכזי וייחודי לבנייה הישראלית בתקופה, מה שקרוי בית ארבעת המרחבים. בשטח שבין הבניין העיקרי, הוא בית ארבעת המרחבים ומבנים אחרים בהיקף הגבעה, נתגלו עשרות בורות ממגורה, שנועדו ככל הנראה לאיסום גרעיני תבואה. בתוך אחת הממגורות הללו (ממגורה 605) נתגלה האוסטרקון החשוב על ידי נער צעיר, שהיה מתנדב במשלחת החפירה של אוניברסיטאות תל-אביב ובר אילן. מנהל החפירות במקום היה ד"ר ישראל פינקלשטיין, בשנים 1976 – 1978.האתר שוחזר נוקה ושלט הסבר הוצב במקום, אולם פגעי אדם מכוונים ופגעי הטבע והזמן לא מותירים כיום עדות מרשימה לאתר חשוב זה. רשות הגנים הלאומית בשיתוף רשות העתיקות מייעדות את המקום לשיקום ושיחזור בעתיד.
 

האוסטריקון

הכתובת מוכרת וידועה יותר בשמה המדעי "האוסטרקון מעזבת צ'רטה".
אוסטרקון OSTRAKON , שבר חרס של כלים עתיקים ובו חרותות אותיות.
עזבת צ'רטה, כפר ערבי סמוך לראש העין.
בזמן החפירות 1978 – 1976 קודם לסלילת כביש חוצה שומרון והשכונות החדשות בראש-העין, היה היישוב הערבי בקרבת האתר, מה שגם הקנה לו את שמו.

תיאור הכתובת:

על החרס חרוטות חמש שורות של אותיות בכתב האלפביתי הקדום ביותר (הכתב הפרוטו כנעני).
באוסטרקון יש יותר משמונים אותיות.
בשורה התחתונה ביותר מופיעות אותיות האלפבית כסדרן, משמאל לימין.
זו עדות נוספת לחוסר הגיבוש בכיוון הכתיבה, המוכר לנו מעדויות נוספות של כתיבה בכיוונים לא אחידים (שמאל, ימין, ימין, שמאל וגם בצורה אנכית), האות פ' מקדימה את האות ע' בדומה לעדויות אפיגרפיות נוספות, והאות מ' חסרה. הימצאותה של כתובת האלפבית הקדומה מעידה גם על ידיעת קרוא וכתוב בקרב בני ישראל.
 

כתב האלפבית

ידיעותינו המדעיות בנושא האלפבית הולכות וגדלות עם גילוי כתובות ותעודות קדומות.
הכתובת שנמצאה באתר – האוסטרקון- נתגלתה באתר ארכיאולוגי בראש-העין ומהווה עדות נוספת ומרכזית בחקר נושא האלפבית העתיק.
כיום נראים הדברים טבעיים ומובנים מאליהם, אולם יש לזכור שקודם למהפכת האלפבית כתבו וקראו רק קומץ קטן של אנשים. הסופרים שנחשבו לחוג קטן וסגור שמרו בקנאות על סודות מקצועם, אולם גם כך היו הכתיבה והקריאה מלאכות קשות משום שפע הסימנים שחובה היה לזוכרם, ושלעתים הגיעו לכמה מאות. האלפבית, שאנו קוראים וכותבים כיום בעברית, באנגלית ושאר השפות הבינלאומיות, מקורה באלפבית קדומה שנולדה ממש כאן במרחבי ארץ ישראל. האפשרות להתבטא בכתב עם מספר מצומצם של אותיות (פחות מ- 30), גרמה למהפכה של ממש בעולם כולו.

האתר במקרא

בספר שמואל א', פרק ד', פסוק א' נזכר כי בצאת ישראל לקראת פלשתים החונים באפק, הם חנו על אבן העזר ומשם נלקח ארון האלוהים לאשדוד לאחר מפלת בני ישראל על ידי הפלשתים.
אם אכן השם אבן העזר מהווה שם של יישוב בתקופה האמורה ולא ציון גיאוגרפי כללי, הרי שהאתר הישראלי בעזבת צ'רטה – גבעת הסלעים- הוא המתאים ביותר לזיהוי ההיסטורי-גיאוגרפי הנזכר במקרא. האתר הארכיאולוגי בגבעת הסלעים הוא אפוא אתר ישראלי ברור.

ביבליוגרפיה:

1. איתן א., חפירות לרגלי תל ראש-העין, תשכ"ט.
2. גליה דורון, לטייל עם התנ"ך, כנ רת, 202.
3. פינקלשטין ישראל, האדאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986.
4. נצר אהוד, בתי המגורים בתקופת הברזל.
5. סגל אריאלה, רודיק דפנה, ראש-העין שלנו, מקראה-מאגר מידע, פתח-תקווה, תשנ"ה, 1995.
6. שילה י., בית ארבעת המרחבים- טיפוס הבית הישראלי, ירושלים, תשל"ג.
7. אנציקלופדיה עברית, כרך ל', עמ' 427, תשל"ח.