אבן העזר

בספר שמואל א', פרק ד', פסוק א' נזכר כי בצאת ישראל לקראת פלשתים החונים באפק, הם חנו על אבן העזר ומשם נלקח ארון האלוהים לאשדוד לאחר מפלת בני ישראל על ידי הפלשתים. אם אכן השם אבן העזר מהווה שם של יישוב בתקופה האמורה ולא ציון גיאוגרפי כללי, הרי שהאתר הישראלי בעזבת צ'רטה – גבעת הסלעים- הוא המתאים ביותר לזיהוי ההיסטורי-גיאוגרפי הנזכר במקרא. האתר הארכיאולוגי בגבעת הסלעים הוא אפוא אתר ישראלי ברור.
 
ידיעותינו המדעיות בנושא האלפבית הולכות וגדלות עם גילוי כתובות ותעודות קדומות. הכתובת שנמצאה באתר – האוסטרקון- נתגלתה באתר ארכיאולוגי בראש העין ומהווה עדות נוספת ומרכזית בחקר נושא האלפבית העתיק. כיום נראים הדברים טבעיים ומובנים מאליהם, אולם יש לזכור שקודם למהפכת האלפבית כתבו וקראו רק קומץ קטן של אנשים.
 
הסופרים שנחשבו לחוג קטן וסגור שמרו בקנאות על סודות מקצועם, אולם גם כך היו הכתיבה והקריאה מלאכות קשות משום שפע הסימנים שחובה היה לזוכרם, ושלעתים הגיעו לכמה מאות. האלפבית, שאנו קוראים וכותבים כיום בעברית, באנגלית ושאר השפות הבינלאומיות, מקורה באלפבית קדומה שנולדה ממש כאן במרחבי ארץ ישראל. האפשרות להתבטא בכתב עם מספר מצומצם של אותיות (פחות מ- 30), גרמה למהפכה של ממש בעולם כולו.
 
הכתובת מוכרת וידועה יותר בשמה המדעי "האוסטרקון מעזבת צ'רטה". אוסטרקון ביוונית: שבר חרס של כלים עתיקים שעליו חרותות אותיות.